סוויד נ' הרץ רנט א בע"מ ואח'

פסק דין

א.מבוא

1.בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף אשר נטען כי ארעו לתובע, יליד 1957, בתאונה מיום 18.7.96 בכביש רמאללה – סנגיל.

התביעה הוגשה ביום 14.11.05. התובע הינו תושב זר המתגורר בארצות הברית.

2.מדובר בתביעה זהה או דומה לתביעה קודמת שהגיש התובע בת.א. 2857/99 בבית משפט השלום (להלן: "התביעה הראשונה") ואשר נמחקה בפסק דין מיום 28.7.04. התביעה נמחקה לאחר שבית המשפט אשר דן בתביעה הראשונה קבע כי יש למחקה מחמת חוסר מעש.

3.התביעה הראשונה עסקה בתביעת התובע לפיצוי בגין נזק גוף שארעו לתובע בשתי תאונות מיום 24.9.91 ו- 18.7.96.

במהלך ניהול התביעה בטרם נמחקה נבדק התובע על ידי מומחה אורטופדי אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות בגין מי מהתאונות.

4.בקשת התובע דנן לבטל פסק הדין שניתן בתביעתו הראשונה בגין חוסר מעש נדחה בהחלטת כב' הנשיא קיטאי מיום 28.9.05. בהחלטה הנ"ל קבע כב' הנשיא כי התביעה של התובע ככל שהיא מתייחסת לתאונה מיום 17.8.96 לא התיישנה במועד מתן החלטתו ואם זו תוגש מחדש עד יום 15.12.2005 יופטר התובע מתשלום אגרה.

בהתאמה הוגשה התביעה דנן ביום 14.11.05 רק בגין נזקי הגוף שנטען כי ארעו לתובע בתאונה מיום 18.7.96.

5.הצדדים אינם חלוקים באשר לאירוע התאונה ולחובת הנתבעות לפצות התובע בגין נזקים שיוכח כי נגרמו לו עקב התאונה היה ויוכיח התובע תביעתו.

הצדדים כן חלוקים באשר לגובה הפיצוי המגיע אם מגיע לתובע בגין נזקי גוף שנטען כי נגרמו לו.

כן טוענות הנתבעות כי דין תביעת התובע להדחות מחמת התיישנות או שיהוי.

6.הצדדים אינם חלוקים ביניהם כי בעקבות התאונה הובהל התובע לבית החולים ולאחר מכן הועבר על פי בקשתו לבית חולים אחר (מוקסד) שם נותר להשגחה למשך ארבעה ימים.

7.התובע נבדק על ידי ד"ר בלנקשטיין אשר קבע בחוות דעתו מיום 15.8.99 כי לא נותרה לתובע נכות כלשהי כתוצאה משתי התאונות בגינם הוגשה התביעה הראשונה.

מכאן יש ללמוד כי חוות הדעת הנ"ל הרלוונטית לענייננו קובעת כי לא נותרה נכות לתובע בגין התאונה מיום 18.7.96.

ד"ר בלנקשטיין לא סתר טענות התובע על פגיעה בעמוד שדרה צווארי ומותני וכי הוא סובל מכאבים עקב כך ואולם קבע בחוות דעתו כי מדובר בפגיעה בלתי ישירה בתאונה מיום 18.7.96 שגררה אחריה טיפול שמרני וכי כיום ממצאי דימות מגלים שהתובע סובל מפגמים קלים בעמוד שדרה צווארי ומותני אשר אינם כתוצאה מהתאונה אלא מתאימים לגילו.

8.בחקירתו אשר התקיימה לבקשת ב"כ המערער שב ד"ר בלנקשטיין על חוות דעתו. ד"ר בלנקשטיין שב וטען בחקירתו כי ממצאי דימות גילו אצל התובע בליטה קלה של הדיסקוס שאינה נוגעת בחוט השדרה. דבר התואם שינויים ניוונים ולא הרניה דיסקאלית.

ב.ההליכים

1.ביום 22.5.2011 שמעתי עדות המומחה מטעם בית המשפט ועדות התובע לאחר מכן ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בפניי בעל פה.

2.ביום 19.7.2011 שמעתי סיכום טענות הצדדים בעל פה. במהלך השמעת סיכומים הוברר כי הנתבעות עומדות על טענה מקדמית אחרת והיא כי התביעה התיישנה וכן קיימת מחלוקת באשר לגובה הפיצוי המגיע בגין נזקים אם מגיע והאם הוכחו הנזקים הנטענים על ידי התובע.